תקציר העלילה

לידת ישוע1 - לידת ישוע

מתי בפעם האחרונה עמדתם נדהמים? מתי בפעם האחרונה הבטתם במשהו בכזו פליאה עד שפשוט קפאתם מולו משתאים? ישנם שני דברים שקורים. ראשית, אתם חדלים ממעשיכם ומעריצים את הנפלא. בלילה בו ישוע נולד, המלאכים בשמים ובני האדם עלי אדמות, חדלו ממעשיהם והשתאו ביראת כבוד. הַמַּלְאָךְ אָמַר לָהֶם: "אַל תִּפְחֲדוּ, כִּי הִנְנִי מְבַשֵֹר לָכֶם שִׂמְחָה גְּדוֹלָה אֲשֶׁר תִּהְיֶה לְכָל הָעָם. הַיּוֹם נוֹלַד לָכֶם מוֹשִׁיעַ בְּעִיר דָּוִד, הוּא הַמָּשִׁיחַ הָאָדוֹן". תחילת חייו הארציים של ישוע התאפיינו בפליאה כזו, משום שזה היה הצעד הבא עבור ישוע, שהיה יותר מאשר רק מורה או נביא. ישוע היה האדם היחיד אי פעם שחי חיים נקיים לחלוטין מכל חטא. הוא היה כולו אדם וכולו אלוהים. אלוהים יכול היה להכריז על הולדתו של ישוע בארמונו של מלך, אך הוא שלח את מלאכיו לרועים.

צפה בסרטון


הטבלתו של ישוע2 - הטבלתו של ישוע

הטבילה מקשרת את המאמינים הנוצרים לבסיס אמונתם ולאירוע המרכזי בהיסטוריה האנושית – מותו של ישוע על הצלב בעבור חטאינו. כאשר הנביא יוחנן המטביל הטביל את ישוע, יָצָא קוֹל מִן הַשָּׁמַיִם: "אַתָּה בְּנִי אֲהוּבִי, בְּךָ חָפַצְתִּי." יוחנן המטביל הטיף לטבילת חזרה בתשובה לשם מחילה על חטא. רבים באו לשמוע את יוחנן מטיף, להתוודות על חטאיהם, להביע חרטה ולהיטבל. יוחנן אמר להם: "הִנֵּה חָזָק מִמֶּנִּי בָּא אַחֲרַי, אֲשֶׁר אֵינֶנִּי רָאוּי לְהִתְכּוֹפֵף וּלְהַתִּיר אֶת שְׂרוֹךְ נְעָלָיו. אֲנִי הִטְבַּלְתִּי אֶתְכֶם בְּמַיִם, אַךְ הוּא יַטְבִּיל אֶתְכֶם בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ." אז, כאשר הטביל יוחנן את ישוע בנהר, בשעה שעלה זה מן המים, נפתחו השמים וקולו של אלוהים אמר"אַתָּה בְּנִי אֲהוּבִי, בְּךָ חָפַצְתִּי." רוח אלוהים ירדה כמו יונה ונחתה על ישוע, תוך מילוי נבואת ישעיהו (ישעיהו י"א:ב; מב:א). למחרת, בראות יוחנן המטביל את ישוע בא לקראתו, קרא, "הִנֵּה שֵׂה הָאֱלֹהִים הַנּוֹשֵׂא חַטַּאת הָעוֹלָם." (יוחנן א:כט). אז, העיד יוחנן המטביל: "רָאִיתִי אֶת הָרוּחַ יוֹרֶדֶת מִשָּׁמַיִם כְּיוֹנָה וְנָחָה עָלָיו. אֲנִי לֹא הִכַּרְתִּיו, אֶלָּא שֶׁהַשּׁוֹלֵחַ אוֹתִי לְהַטְבִּיל בְּמַיִם הוּא אָמַר אֵלַי, 'זֶה שֶׁתִּרְאֶה אֶת הָרוּחַ יוֹרֶדֶת וְנָחָה עָלָיו, הוּא הַמַּטְבִּיל בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ'. וַאֲנִי רָאִיתִי וְהֵעַדְתִּי שֶׁזֶּה הוּא בֶּן־הָאֱלֹהִים." (יוחנן א:לג-ל).

צפה בסרטון


האישה ליד הבאר 3 - האישה ליד הבאר

הדרך הקצרה ביותר מיהודה לגליל הייתה דרך השומרון. רוב היהודים נמנעו מלעבור דרך השומרון משום שלא אהבו את השומרונים. במהלך דרכם, הגיעו ישוע ותלמידיו לעיירה בשם שכם, בסמוך למקום בו התגורר יעקב ושבו העניק חלקת אדמה לבנו יוסף. שם שכנה הבאר של יעקב. ישוע היה עייף מהמסע ולעת צהריים ישב לצד הבאר לנוח. כשאישה שומרונית באה לקחת מים מהבאר, היא שאבה את המים ליד ישוע. אז, הוא שאל אותה, "תתני לי לשתות? "האישה נדהמה ואמרה, "אתה יהודי ואני אשה שומרונית. איך אתה יכול לבקש ממני לשתות?" השיב לה ישוע, "לוּ יָדַעַתְּ אֶת מַתְּנַת הָאֱלֹהִים וּמִי הוּא הָאוֹמֵר לָךְ 'תְּנִי לִי לִשְׁתּוֹת', הָיִית אַתְּ מְבַקֶּשֶׁת מִמֶּנּוּ וְהוּא הָיָה נוֹתֵן לָךְ מַיִם חַיִּים."
 למה מתכוון ישוע כשהוא אומר 'מים חיים?'
 בהמשך השיחה, הדיון עובר מחייה הפרטיים של האישה לשאלות הנוגעות לפולחן ציבורי. ישוע הכריז: "הַאֲמִינִי לִי, אִשָּׁה, כִּי תָּבוֹא שָׁעָה שֶׁלֹּא בָּהָר הַזֶּה וְלֹא בִּירוּשָׁלַיִם תִּשְׁתַּחֲווּ לָאָב. אַתֶּם מִשְׁתַּחֲוִים לְמַה שֶּׁאֵינְכֶם מַכִּירִים, אֲנַחְנוּ מִשְׁתַּחֲוִים לְמַה שֶּׁאָנוּ מַכִּירִים, שֶׁהֲרֵי הַיְשׁוּעָה מֵאֵת הַיְּהוּדִים הִיא. אוּלָם תָּבוֹא שָׁעָה, וְעַתָּה הִיא, שֶׁעוֹבְדֵי הָאֵל הָאֲמִתִּיִּים יִשְׁתַּחֲווּ לָאָב בְּרוּחַ וּבֶאֱמֶת, כִּי עוֹבְדֵי אֵל כָּאֵלֶּה מְחַפֵּשׂ לוֹ הָאָב." והאישה אמרה: "אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ. כְּשֶׁהוּא יָבוֹא, הוּא יַגִּיד לָנוּ אֶת הַכֹּל." אז הכריז ישוע: "אני הוא המשיח".
 למה מתכוון ישוע באומרו שעובדי האל האמיתיים ישתחוו לאב ברוח ובאמת?

צפה בסרטון


זורע הזרעים 4 - זורע הזרעים

 בדרך כלל, כשאיכר יוצא לשתול את זרעיו היקרים, הוא מוודא שהאדמה מוכנה לקליטת הזרעים בכדי שיהיה לו שפע יבול. במשל זה, ישוע אומר שנראה שהזורע מפזר את זרעיו בחופשיות, על כל סוגי הקרקע: אדמת טרשים, עשביה קוצנית, לצד דרך עמוסה, ובכמה קטעי אדמה טובה. ברור שהזורע יודע שלא כל הזרעים יניבו יבול וחלק אף לא יניבו דבר. מה הוא אומר אם כן. ראשית עלינו לזהות את הזורע ואת הזרעים. מכיוון שישוע הוא המספר, הוא ללא ספק מתייחס לעצמו כזורע. הזרעים הם האמת האלוהית. אה, ומה מייצגים ארבעת סוגי הקרקע? המשל נוגע לחיינו, לאנושיות שלנו, לליבנו.
 הבה נשאל את השאלה אם כן... האם הזורע מבזבז את זרעיו ומפזר אותם סביב מבלי לשים לב היכן הם נופלים? ישוע, הזורע, אינו חושב כך. הוא משוכנע כי חלק מהזרעים שלו ימצאו אדמה טובה, וראה זה פלא. הם מניבים פי מאה.
 ובכן, מה תגובתנו למשל זה. כיצד עלי להכין את חיי, את האנושיות שבי, את לבי, כדי לקלוט את זרעי האלוהים? נראה שהדבר בידינו, לפתוח את עצמנו כדי לקבל את זרעי החינם של אלוהים, באמצעות בנו, ישוע.

צפה בסרטון


השומרוני הטוב 5 - השומרוני הטוב

מיהו שכני?
 בתחילה, השאלה ברורה מאוד לכולנו. זה האדם שחי לידנו, הקהילה שלנו, השתייכותנו הפוליטית, העיר שלנו או ארצנו. אם נתקל באדם שנשדד, שנושל מבגדיו, שהוכה והושלך בצד הדרך, נכון לודאי שכנראה נעזור לו, אם נזהה אותו כאחד ה'שכנים' האלה.
 אבל ישוע משרטט עבורנו תמונה של סוג אחר של שכן. קראו את הסיפור אם יש בכם העוז, וחמשת הדברים הבאים ייתנו לכם מזון למחשבה.
1 - לשומרוני הטוב הייתה חמלה והוא פעל על פיה.
2 – על אף שבני הגזע של הגבר המוכה בזו לו, השומרוני הטוב התעלם מההבדלים הגזעיים.
3. השומרוני הטוב שילם מכיסו הפרטי את הוצאות האיש המוכה, מבלי לחשוב אם יקבל את כספו בחזרה.
4. לשומרוני הטוב היה שם טוב כך שהפונדקאי סמך עליו ועל המילה שלו.
5. השומרוני הטוב היה אדם נדיב מאוד ועלול היה להיכנס לחובות על מנת להלין את האיש המוכה זמן רב ככל שיידרש עד שישוב לעמוד על רגליו.
 כאשר ישוע סיים לספר את המשל שלו, מורה החוק ששאל את השאלה נותר המום, בידיעה שהוא לעולם לא יוכל לעבור את המבחן.
 האם נוכל אנחנו? אני יודע שלא הייתי יכול ללא עזרתו של אלוהים.

 

.צפה בסרטון


תפילת האל 6 - תפילת האל

האם אי פעם חשתם מוכנעים על ידי כובד האחריות של החיים ושל הר הדאגות, הכאב וזעקות האנושות המסתחררים סביבכם? האם היקום מכיר בכלל בגרגר העפר הקטן שאנחנו, בתוך המסגרת האדירה של הדברים? נראה שאנו כה חסרי-משמעות, משב אוויר, נשימה אחת ותוך שנייה כבר איננו קיימים. היכן הוא האלוהים בתוך כל זה? האם אכפת לו? ישוע אומר שכן. ישוע מלמד אותנו כיצד לדבר עם אלוהים ואיך לפנות אליו. והכי נפלא זה שהוא אומר לנו לפנות לאלוהים כאבינו ... א ב א . שהוא קרוב אלינו כמו האוויר שאנו נושמים. שיש לו ממלכה ושהוא רוצה שנהיה חלק ממנה ושניטול חלק בתוכניותיו המפוארות לגבי הבריאה שלו. ישוע לימד את שנים עשר תלמידיו כיצד להתפלל, וזה שינה את חייהם, וזה יכול לשנות גם את חיינו.

צפה בסרטון


גלגותא 7 - גלגותא

קשה לצפות בשחזור הזה של צליבתו של ישוע. מדוע אם כן נוצרים מתעקשים להתמקד באירוע האלים הזה? רבים רוצים לזכור את ישוע כאדם טוב, אפילו כנביא גדול, אך מתעקשים להכחיש את הצליבה שלו. הכחשת הצליבה של ישוע פוגמת בעבודתו הרחומה של אלוהים עבור כלל האנושות. בשל צליבתו של ישוע, האופי החוטא שלנו הומת על הצלב עם המשיח. אלוהים אמר כי טבענו החוטא לא יניב שום דבר טוב. הוא רואה בחטא דבר מושחת לחלוטין, חסר תועלת, על ידי הכרזת גזר דין מוות עליו ומסמורו לצלב ביחד עם המשיח. באמצעות פעולה כואבת זו של צליבה, אלוהים המית את אופיים החוטא של אלו המביעים חרטה על חטאיהם וששמים את מבטחם בישוע המשיח.
 השליח פאולוס כותב באגרת אל הרומים ו:ו, כי המאמינים הנוצריים "נצלבו איתו". אז, הוא אומר ברומים ו:יא, "גַּם אַתֶּם חִשְׁבוּ אֶת עַצְמְכֶם מֵתִים לְגַבֵּי הַחֵטְא, אַךְ חַיִּים לֵאלֹהִים בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ." עבור העולם, האמונה הזאת נראית מטופשת. אבל המעשה הנורא הזה העניק לעולם את הברכה הגדולה ביותר, והשיג את מה שהחכמה האנושית לא השיגה – שחרור האדם מעבדות החטא.

צפה בסרטון


ישוע קם לתחייה 8 - ישוע קם לתחייה

צליבתו של ישוע מעולם לא הייתה סוף פסוק. למעשה, במובנים רבים, זוהי ההתחלה. כשישוע הופיע בחדר בו שהו תלמידיו, הוא הרגיע את פחדיהם, בירך אותם לשלום, ואז התחיל להראות להם איך הוא מהווה את מילוי הבטחותיו של אלוהים בברית הישנה. הביטו בלוקאס כד:מד. ישוע בבירור מזהה את עצמו כמי שימלא את הבטחותיו של אלוהים מהברית הישנה. מאוחר יותר, יסכם השליח פאולוס את החדשות הטובות באומרו "שֶׁהַמָּשִׁיחַ מֵת בְּעַד חֲטָאֵינוּ, לְפִי הַכְּתוּבִים; נִקְבַּר וְקָם לִתְחִיָּה בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, לְפִי הַכְּתוּבִים" (אגרת ראשונה אל הקורינתים טו:ג-ד). אילולא קם המשיח מן המתים, אמונת הנוצרים היתה לשווא. לא הייתה בשורה, אלא אם זה שמת למען חטאי האנושות קם לתחיה. כל ספק שכרסם בתלמידי ישוע בשעה שמת נמחק ברגע שבו אמר המלאך לנשים ליד הקבר, "לָמָּה אַתֶּן מְחַפְּשׂוֹת אֶת הַחַי בֵּין הַמֵּתִים?" "הוּא אֵינֶנּוּ פֹּה, הוּא קָם לִתְחִיָּה." (לוקאס כד:ה-ו).
 האם אתם בוטחים במותו של ישוע המשיח בעבור ישועתכם, שהיא הגאולה מן החטא ותוצאותיו?
 האם אתם מאמינים שישוע הוא מי שהוא אומר שהוא?

צפה בסרטון